תכנון פיננסי לשכבות החלשות : האם הרגולציה הפיננסית מתעלמת בלא כוונה מאוכלוסיות מוחלשות

המגזין הפיננסי של ישראל בנקאות ביטוח חיסכון

תכנון פיננסי לשכבות החלשות האם הרגולציה הפיננסית מתעלמת בלא כוונה מאוכלוסיות מוחלשות?

מחקר חד של בנק ישראל רגולציה והשכבות החלשות

בשנים האחרונות נערכו בחיסכון הפנסיוני בישראל כמה רפורמות שכתוצאה מהן עברה האחריות על החיסכון לחוסכים עצמם; מדובר באחריות להחלטות מורכבות ובעלות השפעות דרמטיות על רווחתם. הרגולטורים שמים דגש על שקיפותו ונגישותו של המידע הרלוונטי במטרה לאפשר לחוסכים לקבל את ההחלטות באופן מושכל, וההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת להם להעביר לציבור מידע מצרפי בדרך ישירה – למשל באמצעות פורטלים אינטרנטיים. לנוכח זאת מתעוררת השאלה אם העברת האחריות והשימוש המוגבר בטכנולוגיה מיטיבות עם כלל האוכלוסייה במידה שווה? במילים אחרות, האם יש מגזרים שאינם מגיבים לרגולציה ואינם נהנים מחלק מההטבות שהמחוקק התכוון אליהן?

האם החקיקה נועדה להיטב רק את מצבם של השכבות החזקות בחברה

שאלה זו ניצבת במוקד מחקר שערכו פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, וכדי לבדוק אותה התמקדו החוקרות במקרה מבחן – רגולציית "הר הכסף". במהלך 2013 יצא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במבצע שמטרתו לעודד אנשים בעלי חסכונות בלתי פעילים למשוך אותם או לאחד אותם עם חשבונות פעילים, היות שחסכונות אלה עלולים להפוך בקלות לכספים אבודים ולהיוותר בגופים המוסדיים. במסגרת המבצע העלה האגף ממשק לאיתור כספים בלתי פעילים והשיק ברדיו ובטלוויזיה מסע פרסום שכותרתו "הר הכסף". בשנת 2014 נוספה לכך הוראת שעה שמאפשרת למשוך מקופות הגמל ללא מס חסכונות בלתי פעילים שסכומם מגיע עד 7,000 ש"ח. ההוראה נועדה לאפשר למשוך את הכספים לפני שדמי ניהול מינימליים ייכנסו לתוקף (בינואר 2015), שכן אלה יְכַלו את החסכונות עם הזמן.

המחקר בוחן מהם מאפייני האוכלוסיות ששמעו על הרגולציה או נקטו פעולה בעקבות החשיפה אליה. הוא מוצא כי חרף מאמצי המדינה רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו, וכי לא כל האוכלוסיות נחשפו לרגולציה במידה זהה. מידע מאחת מקופות הגמל מעיד כי החוסכים שמשכו כספים מחשבונות קטנים גרים במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקונומיים, והם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים.

מסקנות המחקר ולמה תכנון פיננסי חשוב גם לשכבות חלשות

נראה שביטחון סובייקטיבי בידע הפנסיוני השפיע על נקיטת פעולה בעקבות המבצע יותר מהבנה פיננסית אובייקטיבית. עוד מראה הסקר כי על הצלחת המבצע השפיעו מאפיינים נוספים – מין, גיל, השכלה ושנת עלייה – ולכן הרגולטורים בישראל צריכים להביאם בחשבון כאשר הם משיקים רגולציה חדשה.​

נוסעים לחול היכן להחליף מטבע חוץ 

בכל נסיעה לחול קיימת ההתבלטות כמה מטבע להחליף והיכן נקבל את שער המטבע הטוב ביותר. כאשר מדובר בשער האירו או שער הדולר תמיד אפשר להחליף בארץ. אולם ישנם מטבעות שלא תמיד ניתן להחליף בארץ או ששער ההמרה של מטבע החוץ הוא נחות. לפיכך כדאיות ההחלפה של מטבע חוץ צלוי מאד בארץ היעד אליה נוסעים לחול. אם למשל נוסעים לאנגליה כדאי להחליף משקלים לפאונד בריטי , לירה שטרלינג , כאן בארץ. 

על אף שערי מטבע נחותים ושער המרה שיכול לפעמים לגלם עמלה של 10% ביחס לשער כדאי לבדוק את שער ההמרה , לפני ואחרי עמלות אצל החלפנים המקומיים בעיר מגוריך , אלו לעיתים מעניקים שער חליפין מועדף על פני זה של הבנק או של החלפת מטבע חוץ בנמל התעופה בן גוריון , הם נותנים קבלה אותה יש לשמור עד סוף הנסיעה על מנת להימנע מהפתעות על איכות השטרות והכי חשוב לחזור לארץ בשלום . 

 

 

השירות מופעל באמצעות קוד embed  מהכתובת http://www.expertinvest.co.il

 

מס הכנסה שלילי מענק עבודה התשלום הוקדם לכבוד החג 

עוד סיבה טובה לחייך לפני ראש השנה 2017 !

שר האוצר משה כחלון ומנהל רשות המסים, משה אשר הודיעו היום כי התשלום השני של מענק עבודה עבור שנת המס 2016, בסכום כולל של כ-210 מיליון ₪ יוקדם ויועבר לחשבונות הבנק של כ- 180,000 זכאים ביום רביעי ה-13 בספטמבר, כחודש ימים לפני המועד הקבוע בחוק, זאת כדי לאפשר לזכאים, שכירים ועצמאים כאחד, להיעזר בכספי המענק לקראת ראש השנה וחגי תשרי.

נזכיר לזכאים למענק עבודה מס הכנסה שלילי , הזכאים למענק לשנת המס 2016 קיבלו במועד התשלום הראשון כ-100 מיליון ₪ וכעת, במועד התשלום השני יקבלו כ-210 מיליון ₪, בסה"כ 310 מיליון ₪. נזכיר כי מטרת המענק, היא לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות ולצמצם פערים כלכליים-חברתיים. בנוסף מענק העבודה מהווה תמריץ להשתלבות אוכלוסיות, בעלות שכר נמוך, בשוק העבודה, זאת על מנת לסייע בשיפור מצבם הכלכלי, בהווה ובעתיד.


מדריך מענק עבודה מס הכנסה שלילי בדיקת זכאות 

בדיקת זכאות מענק עבודה מס הכנסה שלילי