מדיניות מוניטרית בנק ישראל סיכום שנת 2021 ומבט לשנת 2022

זו הייתה שנה מאתגרת לשווקים הפיננסים בישראל. מבט אל הסיכום השנתי והתחזית לשנת 2022 מעלים אתגרים נוספים לשוק ההון והמשק הישראלי.  מדיניות מוניטרית בנק ישראל סיכום שנת 2021 ומבט לשנת 2022 . 

המדיניות המוניטרית בישראל 2021 

במהלך המחצית השנייה של 2021 הושארה הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. עוד הוחלט על הפסקת הפעלתם של כל הכלים המיוחדים שעליהם הכריזה הוועדה בעיצומו של משבר הקורונה בשנת 2020. על רקע המשך השפעת הקורונה על המשק רכש בנק ישראל במהלך 2021 34.8 מיליארדי דולרים. 30 מיליארדי דולרים נרכשו בהתאם להחלטת הוועדה המוניטרית בתחילת השנה, והסכום הנותר נרכש בנובמבר-דצמבר, לאחר שהוועדה המוניטרית, בהודעותיה הודיעה לציבור על המשך ההתערבות בשוק.

עוד באתר וואן זירו בנק דיגיטלי פתיחת חשבון ? 

הפעילות הריאלית המקומית בישראל והשפעת הגל החמישי על הכלכלה המקומית 

 הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו בפני הוועדה במחצית הנסקרת העידו כי קצב ההתאוששות של התוצר והתעסוקה מהיר יחסית, וכי התוצר מתקרב לרמות שהיו צפויות לולא פרץ משבר הקורונה. זאת לאחר התמודדות עם שלושת הסגרים אשר הוטלו במהלך 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 ועם גל הקורונה הרביעי במחצית הנסקרת, שלווה במיעוט יחסי של מגבלות על הפעילות. יחד עם זאת, בסיום המחצית הנסקרת טרם הוסרו כל המגבלות – ובפרט נותרו מגבלות משמעותיות על התיירות הנכנסת; לאחר אישור מתווה, שהיה אמור לאפשר הגדלה משמעותית של התיירות הנכנסת, הביאה תפוצת הזן אומיקרון לסגירה משמעותית של השמיים באמצעות הטלת הגבלות ניכרות על פעילות נתב"ג.

שוק העבודה בישראל אחוז האבטלה במשק השפעות מדיניות מוניטרית

 נתוני סקר כוח האדם של חודש נובמבר (גילאי 15+) הצביעו על יציבות של שיעור האבטלה הרחבה[2] ברמה של כ- 6.5%, וכן של שיעור התעסוקה המותאם[3], שעמד על כ-60%, לעומת כ-61% טרם המשבר, ב-2019. מספר המשרות הפנויות במחצית הנסקרת הוסיף לעלות – המשך למגמה מתחילת שנת 2021. תופעה זו מאפיינת מדינות מפותחות נוספות שחוו גידול מהיר של מספר המובטלים על רקע מדיניות ממשלתית של חל"ת. עם ההקלה במגבלות והצמיחה המהירה של התוצר נוצרו משרות פנויות חדשות, והן מאוישות בקצב איטי יחסית, מה שעלול להעיד על עלייה של שיעור האבטלה המבנית.

זה לא כל כך נעים לראות סניף סגור – איזה סניפי בנק נסגרו השנה ? 

סביבת האינפלציה 2021 תחזית אינפלציה 2022 יעד האינפלציה

המחצית השנייה של שנת 2021 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים האחרונות. בראשיתה שיעור האינפלציה השנתי נכנס לתחום היעד, במהלכה הוא הוסיף ועלה מעל למרכז היעד עד 2.5%, ולקראת סיומה התמתן מעט, ל-2.4%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה לפי כל המקורות עלו, והן נמצאות בסביבת אמצע תחום היעד; עם זאת ניכר פער בין הציפיות הנגזרות משוק ההון לתחזיות של החזאים ולציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים, שהן נמוכות יותר. נראה שפער זה משקף את פרמיית הסיכון[4]. על פי התחזיות השונות קצב האינפלציה צפוי להתמתן מעט בהמשך, אך צפוי להישאר בתוך תחום היעד לכל הטווחים.

שער החליפין שערי מטבע חוץ והשקל החזק

 עד סוף המחצית הראשונה של השנה נשמרה יציבותו של השקל הן מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי והן מול הדולר והאירו, על רקע הרכישות שביצע בנק ישראל – כ-25 מיליארדי דולרים. במחצית השנייה, המחצית הנסקרת, נרשמה מגמת ייסוף של השקל. גם במחצית זו נרשמו המרות מט"ח גבוהות של משקיעים מוסדיים ומשקיעים זרים, שפעלו לייסוף השקל, וקצב הרכישות של בנק ישראל הופחת.

 

שוק האשראי בישראל איזה ענפים מסוכנים ?

הריביות נותרו יציבות ונמוכות. בחינת קשיי המימון לפי סקר המגמות של הלמ"ס הצביעה על רמות דומות לאלו של ערב המשבר הכלכלי.

מצב שונה מאשר במחצית הקודמת, שבה הקושי של מגזר העסקים הקטנים והזעירים בגיוס אשראי היה רב יותר מאשר ערב המשבר. עם זאת בענף המלונאות מגבלות האשראי נותרו גבוהות גם במהלך המחצית הנסקרת.

הריביות הבנקאיות נותרו יציבות בכל מגזרי הפעילות, לפיכך ועל רקע ההתאוששות הכלכלית הופסקו תוכניות בנק ישראל של הצעת מקורות זולים לבנקים למתן הלוואות לעסקים קטנים וזעירים, שסייעו להם לצלוח את משבר הקורונה.

 

המדיניות הפיסקלית של בנק ישראל והשפעתה על המשק

מה הגירעון של מדינת ישראל ?

הגירעון המצטבר המשיך לרדת במהלך המחצית הנסקרת והגיע ל-4.6%. זאת הודות להמשך הגידול המשמעותי בגביית המסים (אף ביחס למגמה ארוכת הטווח) וירידה של הוצאות הממשלה.

תוצאה של צמצום הוצאות הקורונה לצד תת-ביצוע של מכסת התקציב ההמשכי וגידול איטי יחסית של ההוצאות גם לאחר אישור התקציב. הצעת התקציב לשנים 2021–2022 אושרה בכנסת באופן סופי בתחילת נובמבר ותרמה להקטנת אי-הוודאות הפיסקלית. יעדי הגירעון החדשים הם 6.8% בשנת 2021 ו-3.9% בשנת 2022, והתחזיות הנוכחיות לשנים אלו הן לגירעון נמוך יותר.

שוק הדיור 2021 עליות מחירים ועתיד לוט בערפל כיצד תשפיע מדיניות מוניטרית 2022

 מגמת ההאצה של עליית מחירי הדירות, שהחלה לקראת סוף שנת 2020 וגברה בשנת 2021.

נמשכה גם במחצית הנסקרת: מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים ב-10.3% (הנתון לספטמבר-אוקטובר). הוועדה דנה בעליות המחירים בשוק הדיור, שהתפתחו על רקע הורדת מס הרכישה למשקיעים ביולי 2020, והפסקת התוכנית "מחיר למשתכן". במהלך המחצית נכנסו לתוקף תוכניות חדשות של הממשלה, שנועדו לבלום את העלייה המשמעותית של מחירי הדיור, ביניהן העלאת שיעור מס הרכישה למשקיעים. לצד אלה נמשך ברוב המחצית הנסקרת קצב מתון יחסית של עליית מחירי השכירות, דומה לקצב במחצית הקודמת והמשך להתמתנות הניכרת שהייתה במהלך שנת 2020. לקראת סוף המחצית ניכרה האצה מסוימת: עד נובמבר עלה מדד שירותי הדיור בבעלות בשיעור שנתי של כ-2.9%.

תחזית חטיבת המחקר לשנת 2022 מדיניות מוניטרית מרחיבה סיכום 

 חטיבת המחקר פרסמה בתקופה הנסקרת שלוש תחזיות בצמידות להודעות הריבית – ביולי ובספטמבר 2021 ובינואר 2022. לפי התחזית מחודש ינואר יצמח התוצר יצמח בשנת 2022 ב-5.5% (6.0% לפי תחזית יולי), ושיעור האבטלה ב-2022 צפוי להמשיך לרדת ולהגיע ברבעון האחרון שלה לכ-4.8% – עדיין מעל לרמתו לפני המשבר (כ-3.8%). יחס החוב לתוצר צפוי להיות בשנת 2022 69% (לפי תחזית יולי 74%). האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים הקרובים (שהאחרון בהם הוא הרבעון הרביעי של 2022) צפויה להסתכם ב-1.6%.